דף הבית צור קשר פורום אלבום תמונות סרטים
English Français
גלעד לזכרם
בוגרים
תרומות
חברון עיר האבות
תורה ותפילה בחברון
אודות הישיבה
ראשי > מוסדות שבי חברון > מרכז מבקרים "שדי חמד"
מוסדות שבי חברון

בית רומנו שיגשוג, חורבן, בנייה

רושם עז מותיר בית רומנו בלב הבאים בשעריו. תחושה של התעלות וכמיהה אופפת את המהלכים בין חדריו.

מהו הקסם של בניין רב מידות זה?

האם זהו גילו המופלג והכתלים העתיקים המספרים בדממה את סיפורו של הישוב היהודי בעיר האבות?

או אולי דווקא החדרים החדשים ובמרכזם בית המדרש של ישיבת 'שבי חברון'?

האם אלו שרידי המנורות החקוקות בתקרתו המקומרת והמשקוף עם הכתובת שהוסתרה?

או אולי דווקא קולם של לומדי התורה המתנגן בימים אלה מבין כתליו העבים?

כל מבקר טועם בבית רומנו את הטעם האהוב עליו, אבל נראה שהמיוחד בבית זה הוא דווקא השילוב של הישן עם החדש והעבר עם העתיד. בבית רומנו שזורים זה בזה זיכרונות מעולם ששגשג ופרח עד שהונפה עליו יד הכורת בשנת תרפ"ט, עם הנצר החדש אשר יצא משורשיו. בבית רומנו, יותר מכל אתר אחר, ניתן לחוש את הצער על חורבנה של הקהילה היהודית בחברון ובה בעת את החדווה על צמיחתה המחודשת. בית רומנו מבטא יותר מכל את שיבת הבנים לעיר האבות ואת הבניין שמתוך החורבן

"בית רומנו" הוא מתחם יהודי גדול מהמאה ה- 19, השוכן מחוץ לקסבה של חברון. שני מבנים במתחם: בית רומנו ובית ה"שדי חמד". הבניין המקורי של בית רומנו כלל שלוש קומות רחבות ידיים (כ- 600 מ"ר כ"א), בורות מים ומתקני שירותים. בצמוד לבית רומנו, בקיר משותף עם פתחים המחברים ביניהם, נבנה בית ה"שדי – חמד"הוא ר' חיים חזקיה מדיני זצ"ל, רבה הראשי של חברון, אשר כונה כך על שם האנציקלופדיה ההלכתית המונומנטאלית שחיבר.

על פי הכתובת שחקוקה על פתחו של בית רומנו, הוא נבנה בשנת תרל"ו ( 1876-1875).

תאריך בנייתו של בית השדי חמד לא ידוע, אך ברור שנבנה לאחר שהסתיימה בנייתו של בית רומנו, ולפני תרס"א

(1901), השנה בה ר' חזקיה מדיני זצ"ל עבר לגור בו.

בשנים תשנ"ו-תש"ס (2000 - 1996) נערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומת המרתף שהייתה קבורה באדמה, וכן נוספו עוד 2 קומות.

רוב השטח שרכש חיים ישראל רומנו נמצא היום בשימוש הישיבה, למעט החלק הדרומי המשמש את צה"ל כבסיס המרכזי שלו בחברון, בתוך הבסיס מתגוררות בקרוואנים מספר משפחות יהודיות. כמו"כ בצד הצפוני של המתחם קיימות חנויות נטושות אשר נבנו ע"י

הערבים בתרצ"ד (1933).

עם חנוכתו, בשנת תרל"ו (1876), שימש בית רומנו כבית מגורים עבור משפחת רומנו, ולכמה משפחות יוצאות תורכיה (בעיקר זקנים שבאו להשלים את שנותיהם בארץ הקודש ולהיקבר בסמוך לקברי האבות), וכן כמרכז אירוח. היה בו גם בית כנסת מפואר שכונה 'בית הכנסת האיסטנבולי', עבור קהילה קטנה של יוצאי טורקיה שהתגוררו בחברון.

ישיבת 'תורת אמת'- לאחר מותו של חיים ישראל (מרקדו) רומנו בשנת תרע"ב (1912), ביקש בנו, אברהם רומנו, למכור את הבניין, והיה חשש כי ייפול לידי הערבים. ביוזמה של הרב שמעון הויזמן נמכר הבניין למוסדות חב"ד. כמעט כל דייריו הקודמים פונו, למעט 'בית הכנסת האיסטנבולי', ובקומה השלישית (קומת הכניסה) הוקמה הישיבה הגדולה 'תורת אמת', הישיבה הראשונה בארץ ישראל בסגנון החדש, בה התלמידים חיים בתנאי פנימייה. ישיבה זאת, ומוסדות חב"ד לא האריכו ימים בבית רומנו, משום שבשנת תרע"ד (1914), בזמן מלחמת העולם הראשונה, גירשו התורכים את אנשי חב"ד מהארץ, עקב היותם נתיני מדינת אויב (רוסיה).

בשנת תרע"ז (1917), עם כניסת הבריטים לחברון, הם השתלטו על בית רומנו, ולמרות התנגדות אנשי חב"ד שוכן במקום 'הסאריה'- בית הממשל הבריטי , תמורת תשלום דמי שכירות לחב"ד. בקומת הכניסה היו בית משפט ותחנת משטרה, ובקומת המסד בית כלא.

בפרעות תרפ"ט (1929) ריכזו הבריטים בקומת הכניסה את ניצולי הטבח ופצועיו, ומשם שולחו לירושלים. בחברון נותר רק יהודי אחד, אשר שימש כשוטר במשטרה הבריטית בבית רומנו.

בשנת תש"ח (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו הערבים בבית רומנו בית ספר לבנות , שהמשיך לפעול גם לאחר ששוחררה חברון, בשנת תשכ"ז (1967). לאחר מלחמת ששת הימים נמצא הבניין עם שתי קומות בלבד.

בשנת תשמ"א (1981), לאחר רצח שישה יהודים ליד בית הדסה בידי מחבלים תושבי העיר, השיבה הממשלה את הבניין לידיים היהודים. בבניין התגוררו מספר משפחות יהודיות.

ישיבת שבי חברון, בראשות הרב משה בלייכר (כיום ממלא את מקומו הרב חננאל אתרוג), שהחלה דרכה בבית הדסה, הועתקה לבית רומנו בתשמ"ב (1982),ומאז שם מקומה הקבע.

בית שדי חמד-

'שדי חמד', הוא כינויו של ר חיים חזקיה מדיני זצ"ל. הוא, נולד בירושלים, לרב אליהו רפאל מדיני, בן למשפחה וותיקה בירושלים, והוסמך להוראה כבר בגיל 13 (!) .עקב קשיים כלכליים, היגר לקושטא (איסטנבול) ונתמנה לדיין. בשנת ה'תרכ"ו (1866) נקרא להיות הרב הראשי בעיר קרסו-בזאר בקרים ברוסיה לקהילת קרימצ'קים - קהילה יהודית עתיקה בחצי האי קרים ודוברי הטטרית. הוא התפרסם מאוד באזור ונערץ גם על ידי נוצרים ומוסלמים מקומיים. שם החל בחיבורו האנציקלופדי "שדי חמד". בהיותו בקרים חלה במחלה סופנית, וכסגולה לרפואתו הוסיפו לו את השם "חיים".

שמו הלך למרחוק, ורבים פנו אליו בשאלות מגלויות רחוקות. וכך הוא מעיד על עצמו: "רבו טרדותיי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד, כי רובם באו מעלמא מכל קצווי ארץ ואינם רחוקים, זה בכה וזה בכה בעניינים במינים ממינים שונים".

בי"ט בתמוז תרנ"ט (1899) שב לארץ ישראל, לאחר כשלושים ושלש שנה ברבנות בקרים. בתחילה ישב בירושלים למשך שנתיים, ואחר-כך נתמנה לרב הראשי בחברון, ושימש שם כרב עד יום פטירתו. בהגיעו לעיר פתח ישיבה בבית רומנו, ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד".

בשנת תרס"א (1901) כשנה לאחר שהגיע ר' חיים חזקיה לחברון, הוא הוזמן ע"י בני משפחת רומנו לגור במתחם, בבית בין שתי קומות המכונה 'בית השדי חמד'. הוא התגורר בקומה השנייה של הבית ושם גם הותקן מקווה קטן לשימושו. זמן קצר לאחר מכן הקים ר' חזקיה מדיני את ישיבתו , ישיבת 'השדי חמד', בתוך בית רומנו, בחדר הצמוד לביתו. בקומת הקרקע שכנה ספריית 'השדי חמד', ספריה בה היו למעלה

מ 10,000 ספרים, חלקם נדירים.

בשנת תרס"ה (1905) נפטר 'השדי חמד' בביתו.

ישיבת שבי חברון בית רומנו 72 קרית ארבע 90100 טלפון 02-9963838 פקס 02-9963929 דוא"ל zonenfeld@shaveihevron.org
אודות הישיבה
דבר ראש הישיבה
דבר מ"מ ראש הישיבה
תולדות הישיבה
אלפון הישיבה
צור קשר
עלון הישיבה "מחיל אל חיל"
גלריית תמונות(ישיבה גבוהה)
סרטים על הישיבה